בימים המתוחים עמם מתמודדים כעת אזרחי מדינת ישראל, הוויכוח סביב זכותם של ערביי ישראל למחות נגד מדיניות ישראל והמבצע הצבאי בעזה גולש לטונים צורמים. בעתות מלחמה קשה לחשוב על היום שאחרי הלחימה או על דברים אשר חורגים מהמצב הביטחוני הרעוע והקשה. יחד עם זאת, הן אזרחיה היהודים של מדינת ישראל והן אזרחיה הערביים צריכים לשאת לנגד עיניהם את האינטרס המשותף של מדינה המהווה בית עבור שתי האוכלוסיות הללו. 

מחאה לא אלימה היא זכות דמוקרטית בסיסית ויש לכבד אותה. דווקא אזרחיה היהודים של המדינה אשר להם קרובים ופזורה ברחבי העולם, צריכים להבין את המצב המורכב בו נמצאים אזרחיה הערביים של מדינת ישראל. הרי גם אזרחים יהודים בארה"ב ואירופה מנצלים את זכותם הבסיסית להפגין כנגד מדיניותן של מדינות אירופה וארה"ב כלפי ישראל, או אף להפגין נגד מדיניותה של ישראל עצמה. אף אחד אינו מפקפק בנאמנותם למדינת אזרחותם או בכבוד אותו הם רוחשים למדינת ישראל. מהבחינה הזו, דווקא העם היהודי, על מצבו וזהויותיו המורכבות, צריך להבין את מצבם המורכב של אזרחיה הערבים של המדינה. 

לערביי ישראל קרובי משפחה בעזה ובגדה המערבית וקשרים עמוקים לעם הפלסטיני. קשה להישאר אדיש נוכח הפגיעות והאבידות אותם סופגים תושבי עזה, כפי שלאזרחיה היהודים של צרפת קשה כאשר קרוביהם המתגוררים בישראל נמצאים בסכנה. הנטייה של האוכלוסייה היהודית להיכנס למגננה כאשר המיעוט הערבי אשר חי בקרבה מבטא עמדה ביקורתית, והניסיון להשתיק כל התבטאות כזו מצדו רק מוסיפה שמן למדורת אי האמון בין האוכלוסיות. חרף חילוקי הדעות העמוקים אשר עשויים להתגלע בעתות מלחמה, ערביי ישראל הם אוכלוסיה נאמנה למדינה, אוכלוסיה אשר רוצה לחיות בשיתוף עם האוכלוסייה היהודית. 

אוכל אף להעיד מניסיוני האישי. מזה קרוב לעשור אני פועל באופן עיקש לקדם דו-קיום בין האוכלוסייה היהודית לערבית דרך השכלה גבוהה. הקרן בראשה אני עומד מעניקה מאות מלגות לימודים מידי שנה לסטודנטים יהודים וערבים באופן שוויוני מתוך מחוייבות עמוקה לקידומו של דו-קיום בישראל. מקבלי המלגות, אשר מגיעים מיישובים יהודים וערבים מכל רחבי מדינת ישראל, אף לוקחים חלק בפעילויות יצרניות וחיוביות משותפות, כגון מסיק זיתים בגליל. 

פעילויות אלו הן המפגש הראשון של רבים מהצעירים היהודים הללו עם צעירים ערבים, ולהיפך. הדו-קיום אשר מקודם במסגרת הקרן מתבטא לא רק בסטודנטים אשר זוכים במלגות אלא גם בחברי הקרן ובתורמיה, המגיעים הן מקרב מהאוכלוסייה היהודית והן מקרב  האוכלוסייה הערבית – כל אלו חדורים

ברצון לקדם מודל אחר של חיים משותפים במדינתנו. 

על ערביי ישראל לזכור כי אנו מהווים אזרחים של מדינת ישראל וכי אם רצוננו לחיות כאן לצד האוכלוסייה היהודית עלינו לעשות זאת כשותפים לדרך, על כל המשתמע מכך. אין שום תירוץ להפגנות אלימות, אך יש את מלוא הזכות הדמוקרטית לבטא מגוון של דעות שונות וביקורתיות כאזרחים שווים. 

עלינו להבין, אזרחים יהודים וערבים כאחד, כי נצטרך לחיות כאן אלה לצד אלה בעתות מלחמה כמו גם בעתות שלום. כאשר תסתיים המלחמה הזו נידרש לאחות את הפצעים ולהתכנס יחדיו תחת אותה קורת גג. דווקא בימים מתוחים מבחינה ביטחונית ומדינית אל לנו להיחפז וליצור סדקים ביסודות הבית, אלא עלינו לחזק את המשותף – בכך בדיוק טמון חלק מרכזי מחוסנה של מדינת ישראל הדמוקרטית. 

לאפי חמיס הוא יו"ר קרן המלגות לערבים ויהודים ע"ש ויסאם חמיס